ללקוחות שלא יכולים להתחבר דרך דפדפן.
רוב לקוחות ה-AI מתחברים ל-Weft דרך OAuth ולא רואים אף סוד. לחלקם אין OAuth בכלל — הם מקבלים כתובת URL וכותרת, וזה כל האימות שלהם. הדף הזה עוסק בכותרת הזו.
Weft הוא מנהל המשימות מבוסס ה-AI למייסדים סולו ולצוותים קטנים.
איזו דרך כניסה מתאימה לכם
יש נקודת קצה אחת, https://letsweft.com/api/mcp, ושתי דרכים להוכיח מי אתם.
- OAuth — ברירת המחדל, והדרך הטובה יותר. הלקוח רושם את עצמו, אתם מתחברים פעם אחת בדפדפן, ושום סוד לא נכתב לקובץ הגדרות. כך עובדים Claude, ChatGPT, Cursor, VS Code, Kimi Code CLI ורוב האחרים. אם הלקוח שלכם תומך בזה, אפשר להפסיק לקרוא כאן: אין צורך בטוקן.
- טוקן גישה — ללקוחות שכל התמיכה שלהם ב-MCP היא כתובת URL וכותרת (header). DeepSeek Harness, Trae, Qoder, CodeBuddy, iFlow CLI כולם בקבוצה הזו.
יצירת טוקן
פתחו את הגדרות ← טוקני גישה.
תנו לו שם שתזהו גם בעוד חצי שנה — "Trae על הלפטופ", לא "טוקן 2" — ובחרו תוקף: 30, 90 או 365 ימים, או ללא תפוגה. "ללא תפוגה" היא ברירת המחדל, ובכוונה: פרטי גישה שפגים בשקט באמצע ריצה מכשילים סוכן יותר מפרטי גישה ארוכי טווח. הטוקן מוצג פעם אחת בלבד. Weft שומר רק hash שלו, כך שאין דף, אין פנייה לתמיכה ואין שאילתת מסד נתונים שיכולים להציג לכם אותו שוב.
הוא נכנס לכותרת Authorization , לצד נקודת הקצה: Authorization: Bearer wft_…. בדף של כל לקוח מופיעים הפקודה או קובץ ההגדרות המדויקים עבורו.
מה טוקן יכול לעשות
כל מה שהחשבון שלכם יכול: לקרוא את הלוח, ליצור משימות ולהזיז אותן, להריץ ספרינטים, לתעד החלטות — כל 32 כלי ה-MCP, בכל סביבת העבודה שלכם. עדיין אין הרשאות מוגבלות (scopes), כך שאי אפשר כרגע ליצור טוקן לקריאה בלבד. התייחסו אליו כמו לסיסמה שלכם. זה גם מה שמפרט ה-bearer token דורש מכל לקוח: RFC 6750 מגדיר bearer token כפרטי גישה שכל מי שמחזיק בהם יכול להשתמש בהם, קובע שיש להגן עליו מפני חשיפה, ומזהיר מפני הצבתו בתוך כתובת ה-URL של הדף. הרחיקו אותו גם מהלוגים: OWASP ממליצה להסיר או להסתיר טוקני גישה בנתוני אפליקציה שנשמרים בתיעוד.
מה שהוא לא יכול לעשות: להתחבר לאתר, לשנות את פרטי החיוב שלכם, או לגשת לסביבת עבודה שאינכם חברים בה.
ביטול, ואיך לדעת שהוא עבד
מבטלים מאותו פאנל. הביטול נכנס לתוקף בקריאה הבאה — בלי עיכוב בהפצה, בלי תקופת חסד מהמטמון — והקריאות שהטוקן כבר ביצע נשארות בהיסטוריה שלכם במקום להיעלם יחד איתו. בטלו כשמחשב אובד, כשלפטופ עוזב את החברה, כשטוקן הודבק במקום שלא היה אמור להיות בו, או פשוט כשאתם מפסיקים להשתמש בלקוח.
ליד כל טוקן ברשימה מוצג מתי נעשה בו שימוש לאחרונה. השורה הזו היא המבחן האמיתי לשאלה אם לקוח מחובר: לקוח שהוגדר נכון אבל אף פעם לא קרא לכלי יציג לא נעשה שימוש, וגם הגדרה שנראית תקינה אבל אף פעם לא הגיעה אלינו תציג את אותו הדבר. אם העוזר שלכם אומר שהוא לא רואה את הלוח, בדקו קודם כול את השורה הזו.